כרכום חורפי וזעפרן - סיפור אהבה

בימים החורפיים האלו הטבע נראה קצת עייף ביחס לעוצמת הפריחה בחורף רגיל, ובכל זאת, אם יוצאים אל השטחים הפתוחים פוגשים בכרכום החורפי,פרח קטן ויפה הפורח עתה בפינות רבות על פני השטח. ברחבי העולם מפיקים ממנו את הזעפרן ובמיתולוגיה היוונית מסופר שהיה פעם עלם ששמו קרוקוס, שלאחר שמת מאהבה וגעגועים לרועה היפיפייה סמילכס שלא נעטרה לחיזוריו, הפכו אותו האלים לפרח הכרכום.
 
כרכום חורפי ומשפחה אצילית
כדי לראות את הכרכום וליהנות מיופיו לא די להביט מחלון המכונית אלא צריך לצאת אל השטח ולהביט בו מקרוב. זהו פרח לבן עם מרכז צהוב מעוטר בפסים כחולים, המשתייך למשפחת האירוסים האצילית. צורתו גביע והוא צמוד לקרקע ללא גבעול, הכרכום גדל מתוך פקעת ומוציא את ראשו מעל פני האדמה בימי החורף. אין לו צורך להשקיע מאמץ ביצירת גבעול שיגביה אותו מעל פני השטח, שכן הוא צומח בשטחים פתוחים בזמן שהצמחייה סביבו עדיין נמוכה. הוא פורח במלוא יופיו בשעות היום ונסגר לעת ערב. 
 
זעפרן- מלך התבלינים
ממין אחר של כרכום, ולא מזה הנפוץ בארץ מפיקים את התבלין היקר בעולם- הזעפרן. הזעפרן הוא למעשה הצלקות של הכרכום הנראות כמו חוטים אדומים ומאד ריחניים. הצלקות נאספות בשעות שלפני הזריחה ועוברות ייבוש מיוחד, האיסוף הוא עבודה קשה כי הכרכום צמוד לקרקע ומין הסתם דורש להתכופף. כיום איראן, תורכיה ,יוון וספרד הן המגדלות הגדולות ביותר של כרכום הזעפרן. הזעפרן האיכותי ביותר גדל בקשמיר, אצלנו יש מעט ממנו בנגב ובחוות מתנת המדבר מגדלים אותו ומכינים ממנו מטעמים. את תבלין הכורכום, ששמו מזכיר כרכום מכינים דווקא מצמחים אחרים ולא מהכרכום. 
 
הקשר היהודי
הכרכום שימש בעבר לטקסים מאגיים ורפואיים ולהפקת הצבע הצהוב. הוא מוזכר בתנ"ך כצמח בושם ובמשנה ובתלמוד כצמח תבלין ורפואה. הצבע הצהוב שהפיקו ממנו שימש לרפואה, מזון וצביעת גוף האישה. בימי הביניים היהודים היו מוכרים כמפיקי צבעים ונהגו למכור הרבה מהצבע הצהוב אותו הפיקו מהכרכום וכך הפכה המילה כרכום למילה נרדפת לצהוב ולצבע שמייצג את היהודים. כבר בימי הביניים נודע הטלאי הצהוב כסימן יהודי. 
 
כללים בהישרדות
בימי החורף אוגר הכרכום את מי הגשם אל הפקעת על ידי העלים שצורתם מרזבים, שומר אותם במשך הקיץ בבצל ומוציא את הפרח לאחר הגשמים הראשונים. תחילה את הפרח ורק אחר כך את העלים. מעל כל פקעת ישנה צומחת פקעת חדשה.
לפי שלושה עקרונות פועל הכרכום כדי לשרוד ולהבטיח את הדור הבא (וכן גם שאר חבריו בעלי הפקעת): 

     1. עיתוי מוצלח לסקס פראי- פורח בזמן שאין לו כמעט מתחרים בשטח ולכן כל החרקים חוגגים איתו.
     2. אגור ושמור- אוגר מים ומזון ושומר עליהם על ידי חומרים רעילים בדופן הבצל עד החורף הבא. פורח רק אחרי שקיבל "אישור"   
     3. מהגשמים הראשונים שאפשר לצאת, להשתמש במאגרים מלפני שנה ולאגור על פניו חדשים. 
     4. חיסכון באנרגיה- אינו מייצר מה שאין בו צורך (ללא גבעול ועלים רחבים). 
 
צא ולמד
אז מה היה לנו? עיתוי ,תכנון, משק מים חכם, חיסכון וצרכנות נבונה... הלוואי עלינו. 
ברחבי העולם גדלים כתשעים מינים של 
 
תמונת הזעפרן ברשות wikimedia comon
 
כתבה: איילת בר-מאיר.