סיפור עם גימור

על התחרה באמרת האריג הצ'רקסי, על יצירה בחרוזים בקצה המסבחה על אסטטיקה ומסורת.
 
המטפחת הצ'רקסית של הנשים הנשואות בקרב העדה היא מסורת עתיקת יומין שמגיעה לכאן מהרי הקווקז, מרחוק נראה שזוהי מטפחת פשוטה ולבנה, אך לא כך הדבר. אם נביט מקרוב נבחין בקישוט מיוחד, עשוי מחוט דק שזור בחרוזים, באמרת האריג. אריג יפה זה נקרא: אפצ'ה אוט , כלומר, מטפחת עם קישוט. אפצ'ה זו המטפחת ואוט הוא הקישוט המיוחד, למטפחת זו יש מסר חברתי האומר: זו אישה נשואה, לא לחטוף אותה! ויחד עם זה ראוי לה לשים על ראשה בד שיש בו יופי וגימור כהלכה. האוט הוא קישוט עדין ומורכב הנעשה עם אביזר מיוחד הנקרא מקוקזהו למעשה כלי הבנוי משני חלקי פלסטיק מחודדים בקצוות וביניהם מגולגל חוט התחרה עם חרוזים מושחלים בו. רוקמת התחרה מושכת את החוט, עושה בו קשרים זריזים ומפתיעיםומשלבת ביניהם את החרוזים הזעירים.
 
רוקמת התחרה ונושאת התפילה.
בכפר ריחניה שבגליל פגשתי את אינאם הרון, רוקמת התחרה של הכפר. אישה נעימה, בת שבעים שזוכרת את הכפר בתקופה שעוד שאבו מים מהמעיין ועבדו בלי מכונות בשדה, ומברכת על כך שבשלב זה של חייה זכתה לרמת חיים נוחה יותר. על אף שגופה ורגליה כבר אינם בריאים כפי שהיו, תנועות ידיה המיומנות מהלכות קסם על המתבונן, זוהי תבונת כפיים במיטבה, ההולכת ונעלמת, עם כי אינאם מספרת על כמה נשים צעירות מכפר כמא העוסקות במלאכה. מעניין לציין שאת בנותיה לא לימדה את מלאכת התחרה, כי העדיפה שילמדו מקצוע מתאים לרוח התקופה.
 
אינאם יוצרת שפע של דוגמאות. על פניו הן נראות זהות, אך לאוהבי הדקויות זהו עולם ומלואו.הצורות ושזירת החרוזים שונות ולכל דוגמא יש שם, למשל:
מספריים, פרח קטן, חיטה, גן עדן ועוד. כשאישה באה לאינאם לבקש אוט לאפצ'ה (קישוט למטפחת) היא מביאה את המטפחת והחומרים ובוחרת עם אינאם את הדוגמא האהובה עליה. לשאלתי, כמה דוגמאות יש? ענתה לי אינאם שאין סוף, כי תמיד אפשר להמציא דוגמא חדשה ולשנות את מספר החרוזים ואת צבעם.וכמו שבמקומותינו נהוג לדבר על בגדים ופרטי לבוש בשיחת נשים, דוגמאות התחרה על האפצ'ה הוא נושא חביב לשיחה בין שומרות המסורת.
 
לאינאם עוד תפקיד בקהילה, היא קוראת מהקוראן לנשים בשעת תפילה בגלל שהתברכה בקול חזק וברור וכן היא מכינה תיקי תחרה לספרי קוראן וקישוטים מחרוזים דמויי פרחים או כוכבים לשרשרת הנקראת נמאז שיג' (תנסו להגיד את זה), שרשרת זו היא למעשה ואריאציה מעודנת של המסבחה, המוכרת לנו מהעולם הערבי.
 
 
כתבה וצילמה: איילת בר-מאיר.