קפריסין הוא האי השלישי בגודלו בים התיכון, הוא ממוקם בין אסיה, אירופה ואפריקה ונתון ללחצים של שלושה לוחות טקטוניים. הלוח האפריקאי, הלוח האנטולי והלוח האירואסיתי. לחצים אלה העלו מעל פני המים את רכסי ההרים טרודוס וקיריניה. לפני מיליוני שנים כל רכס היה אי נפרד, עם הזמן הלחצים שהגיעו מכיוונים מנוגדים קרבו את שני הרכסים, בלחץ נוסף קרקעית הים שביניהם, עלתה מעל פני הים וכך נוצר האי קפריסין. גם כיום הלוחות ממשיכים לנוע, ותזוזות אלו גורמות מדי פעם לרעידות אדמה אותן מרגישים לעתים גם בישראל. מיקומו הנוח והאסטרטגי של האי בין היבשות, משך אליו מאז העת העתיקה מתיישבים, עמים ותרבויות שהשאירו את חותמן בנוף האי ובאופי האנושי של האומה הקפריסאית.
 
באלף התשיעי לפני הספירה, קפריסין יושבה לראשונה. ב 1600 לפני הספירה התרבות המקנית נדדה אל האי מיוון. עמים ושליטים רבים חשקו באי. כובש אחר כובש שלט על קפריסין. פיניקים, אשורים, מצרים, פרסים, בית תלמי, הלנים, רומאים, ביזאנטים, מוסלמים וצלבנים.
ב 1489 שלטה באי הרפובליקה של ונציה. ביצורים וגשרים ונציאנים נשארו עד היום ברחבי האי. על אף ביצורי הוונציאנים קפריסין נכבשה ע"י האימפריה העות'מנית ב 1571 בשנת 1878 הועבר האי לידי הבריטים. קפריסין ניתנה לבריטניה במסגרת הסכם סודי הנקרא "חוזה קפריסין" לפיו אם יצביעו הבריטים בקונגרס ברלין לטובת האימפריה העות'מנית תקבל בריטניה בתמורה את קפריסין. עד מלחמת העולם הראשונה בריטניה החזיקה בקפריסין רק כבסיס אסטרטגי במטרה לשלוט ולהגן על תעלת סואץ. תעלת סואץ הייתה באותם ימים הנתיב המרכזי והמהיר להודו שהייתה אז קולוניה בריטית. ב 1917 סיפחה בריטניה את כל קפריסין ושלטה בכל האי.  בין 1946 ל 1949 נצלו הבריטים את קרבתו של האי לישראל והקימו מחנות מעצר בהם כלאו את המעפילים שבקשו לעלות לישראל. תושבי קפריסין לא קבלו את שליטתם של הבריטים, ב1950 הקימו את מחתרת "אאוקה" שפעלה להשגת עצמאות לקפריסין.
ב 1960 אחרי עשר שנות מאבק, זכתה קפריסין לעצמאות המיוחלת.  ב 1974 נכבש חלק מהאי ע"י התורכים בעקבות אי הסכמות בין הרוב היווני למיעוט התורכי וכן חשש של התורכים שזכויותיהם תילקחנה להם וקפריסין תתאחד עם יוון (אנוסיס). מאז הפלישה התורכית, קפריסין מחולקת לשניים. הסכסוך בין התורכים ליוונים הקפריסאים עדיין לא הגיע לסיומו.

גשר בין יבשות ועמים

גשרים ונציאניים

עצמאות קפריסין

גשרים ונציאניים
כנסיה מצויירת בפרסקאות בטרודוס
פסיפסים בפאפוס
שרידי פולחן, כלי קרמיקה בסגנון ייחודי, צלמיות ופסיפסים נשארו באתרים רבים ברחבי קפריסין להעיד על תרבויות העת העתיקה. מבצרי צלבנים על כליהם ונשקם, כנסיות נזירים מתבודדים על הרי הטרודוס עטורות בפרסקאות ביזנטיות, גשרים וביצורים של רפובליקת ונציה מבנים עות'מנים ובריטיים ונהיגה בצד שמאל, נשארו להעיד על התרבויות המגוונות שהתפתחו או חלפו בקפריסין לאורך התקופות.

תרבות העת העתיקה